​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

למתחתנים ניתן לפנות ליצחק 0526844655

 


חופה היא שער


תפקידי בחופה הוא לאפשר לחתן ולכלה לחוות בצורה הממוקדת והמלאה ביותר את הרגעים המיוחדים  של איחוד, של שניים שנעשים עוד יותר אחד. מסביב יהום הסער, יש בלאגנים לפני ואחרי - התקווה היא שבחופה יהיה רוגע ושלווה וכוונה. "כוונה" - מילה יפה. מילות הברכות - "אשר קידשנו... מקדש עמו ישראל על-ידי חופה וקידושין" כה עוצמתיות, ותפקידי אינו אלא להסב את תשומת לבו של הזוג, בעיקר, אבל גם של הקהל, לייחוד של הרגעים האלו, רגעים שלפי המסורת נגזרו ונקבעו עוד מששת ימי בראשית. שבבריאת העולם הקב''ה גזר שבדיוק עכשיו שרה ואברהם או טל ויעל, יכרתו ברית. הרי את המושג ''קדושה'' - שממנו נגזרת המילה ''קידושין'', כולנו מכירים ואיש אינו יכול להגדיר. ''הקדושה הינה כציפור שאם אוחזים בה חזק מדי היא נחנקת ואם מרפים ממנה היא בורחת" (ר''י סלנטר). דרושה זהירות מלנסות להגדיר קדושה, לא זו בלבד שזה עלול לגרום למאן-דהו לנכס או לייחס את זה לעצמו, אלא זה גם מצמצם ומוציא אנשים מהכלל. "זוהי השעה לדעת שהנכם קדושים; זוהי השעה לדעת שכל מעשה, דיבור, מחשבה, מבט, מגע שלכם - קדוש" (חאפיז). אז תפקידי איננו אלא להזכיר את מה שאנשים, כולל עצמי, כל-כך עשויים לשכוח.

הניגון הוא שפה אוניברסלית, וכך - כאשר בני הזוג חפצים בזה. אני מזמין את הקהל לשיר ביחד שיר או פיוט שכולם מכירים. ביחד - כי כך הקהל אינו קהל צופים ואורחים אלא קהל משתתפים פעילים, כך הקהל מוזמן להרגיש שביחד עם הזוג, גם הם קצת עוברים בברית.
כולם עוברים בברית
ואין בידי כלים טובים לזה מאשר הניגון. הניגון שהוא שפה אוניברסלית, של כולם. וכך - כאשר בני הזוג חפצים בזה (ובדרך כלל הם רוצים), אני מזמין את הקהל לשיר ביחד שיר או פיוט שכולם מכירים. ביחד - כי כך הקהל אינו קהל צופים ואורחים אלא קהל משתתפים פעילים, וכעין מה שבועז, כשלקח את רות לאשה, אמר לאנשים אשר בשער ''עדים אתם'', כך הקהל מוזמן להרגיש שביחד עם הזוג, גם הם קצת עוברים בברית.
, שירה יכולה לרומם, אך ההמעלה הגבוהה ביותר היא כאשר הקהל כולו משתתף. אני מדגיש לזוג שחשוב שהמוזיקה שהם בוחרים להשמיע בהליכה לחופה תיגע ותרגש אותם - זו לא אמורה להיות 'אמירה' לקהל, אלא מבוא והכנה לחופה.
אני נוהג לומר כמה מילות פתיחה בשלב ההינומה, כאשר החתן מכסה את פניה של הכלה בהינומה, ומזמין את הקהל להצטרף וללוות את החתן ואת הכלה בכניסתם לחופה. יש מנגינות שכווו-לם מכירים ומשתתפים, דוגמת ''שלום עליכם'', ''אנא בכח'', ''שיר למעלות'', או ''הללויה'' של ליאונרד כהן. יש לא מעט שירים שמוכרים לכולם, אך לא כולם מתאימים לחופה ("אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" - לא מומלץ). אך מי אני שאחליט מה מתאים? בסופו של דבר זו חופה של בני-הזוג, וזכותם להחליט איך תיראה. התכתיבים ההלכתיים אינם כה רבים: שתי ברכות ונתינת טבעת בהתחלה, מסירת כתובה, שבע ברכות בסוף לפני שבירת הכוס. אלו העמודים שעליהם נשענת החופה, לפני ובין עמודים אלו יכולים הזוג לעשות כמעט ככל העולה על רוחם.

 המנגינה עושה הכל, והמילים שלי בין לבין - כעין כותרת מתחת לתמונה, בכדי למקד מבט.

חתן וכלה ביום חופתם - נמחלים עוונותיהם. רוח טהרה באה לעולם, החתן והכלה יוצרים, כפי שנאמר בברכה השישית, גן עדן חדש, שכינה חדשה. תפקידי כרב איננה אלא לנסות, כמיטב יכולתי, לאפשר שתורגש ותיחווה, ולו במעט, אמת זו.
כי הרבה דברים בחתונה גורמים לפיזור דעת, וברגעים קדושים אלו - הזוג רוצה ברוממות-רוח, בטהרה, בעומק, בגובה, בקדושה, בברית. ברית היא דבר כה שברירי. מדינות חזקות ובני אדם אוטונומיים אינם זקוקים לבריתות. החתן והכלה, בעוברם בברית, מביעים את הדבר הרומנטי ביותר: אינני יכול בלעדיך. איתך - אני רוצה נצח. אינני זקוק/ה לאין-סוף מבלעדיך, בך - אני רואה עולם. כמובן שאינני רוצה לשים מילים בפי הזוג. אני תמיד יושב עם הזוג לפחות פעם, אם לא יותר, בכדי לתכנן יחד איך יהיה. כי זה הטקס שלהם. אותי מרגש לשמוע את דברי הזוג זו לזה, המילים האישיות כאשר הם רוצים לשתף את הקהל בזה. או כאשר קוראים ''חוזה'' - מעין כתובה אישית - שהם כתבו יחדיו. מעבר לכך שזהו צעד לכיוון יתר שוויוניות, הרי זו הטבעת פן אישי שלהם. והרי סוף-סוף אלו הרגעים שלהם, ואם ההלכה מכתיבה כללים מסוימים - לא נועדו אלו לצמצם את הרוח אלא להגבירה ולהטמירה, וכל מה שיכול להעצים ולהנכיח את הרוח, את היחד של הזוג, את נוכחות ה' וברכתו לזוג ברגעים נשגבים של החופה - מבורך.
חתן וכלה ביום חופתם - נמחלים עוונותיהם. רוח טהרה באה לעולם, החתן והכלה יוצרים, כפי שנאמר בברכה השישית, גן עדן חדש, שכינה חדשה. תפקידי כרב איננה אלא לנסות, כמיטב יכולתי, לאפשר שתורגש ותיחווה, ולו במעט, אמת זו.