​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

נדב ואביהוא - גאוותנים או גיבורים?
 

ספר ויקרא: פרק ט', פסוק א' - פרק י"א, פסוק מ"ז


בעיצומן של טקסי חנוכת המשכן- המקדש הנייד של בני ישראל במדבר-והכהנים המשרתים בו, "וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה'... וירא העם וירינו ויפלו על פניהם"- מסופר: "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציוה אותם... ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'" (פרק י',א' - ב'). נדב ואביהוא, היחידים מלבד משה ואהרן שקרואים בשמם לעלות אל ה' בהר-סיני (שמות פרק כ"ד פסוק א') נהרגים ביום שהיה אמור להיות מלא שמחה וקרבה בין ה' לעמו.
הסברים שונים נזכרים במדרשים אודות סיבת מותם של בני אהרן:

שלא נטלו עצה זה מזה- שנאמר "איש מחתתו"
שלא נשאו נשים ולא הולידו בנים-  שנאמר "ובנים לא היו להם", (במדבר פרק ג פסוק ד') "אמרו אבינו כהן גדול, אחי אבינו מלך(משה), אחי אמנו נשיא, מי ראויה לנו?!".
מסיני נטלו להם (את מותם) שכיון שראו את משה ואת אהרן... אמרו נדב ואביהוא: "מתי שנים זקנים הללו מתים ואנחנו ננהיג את הקהל?" (מדרשים)
הסברים אלו, כמו עוד פרשנויות, מיחסים לנדב ואביהוא גאווה, ולפי זה, כמו גיבורים טרגיים רבים, מותם הינו תוצאת היבריס [HUBRIS]. יתכן שהדרשנים השונים מוצאים בנדב ואביהוא דמויות נוחות דרכן ניתן להזהיר את קהל שומעיהם מפני שחצנות וכל שכן נגד עשייה ונטילת יוזמה בלי להתייעץ עם רבניהם.

אלא שכיוון זה יפספס את המגמה החז"לית הידועה לציין מגמות נעלות דווקא בהסוואתן בלבוש ביקורתי. הרי משה עצמו אומר לאהרן מיד: "הוא אשר דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד"(פרק י', ג'), ומפרש רש"י שם (לפי מדרש רבה פרשה, ב'): אמר לו משה לאהרן: "אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך: עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני או ממך". נדב ואביהוא, לפי זה, אכן גדולים ממשה ואהרן- הרי לא יוכל אהרן להתנחם ע"י דברי שקר- ולכן דווקא בהם, בקרבתם והקרבתם- ה' מתקדש ומתכבד. הם הכירו בגדולת עצמם, ולא יכלו לראות נשיאת נשים והולדת ילדים כמטרה, הם ידעו שיש להם בשורה גבוהה משל תורתם והנהגתם של משה ואהרן, והיה קשה להם לחכות למות רבותיהם בשביל להנהיג   הנהגה נעלה יותר, קרובה יותר לה'. לא סתם כותב עליהם "בית יעקב" שבמעשה שלהם הם "כיפרו על חטאי ישראל עד סוף כל הדורות" בהיותם כעין צינור מחבר את כל העם למקור חייהם, לאלוקות.

אלוקים בונה חומה לפנים מחומה וסייג לפנים מסייג דתי סביב המשכן וקודש הקודשים בכדי שלא יתקרבו יותר מדי. יודע הוא כמה מסוכנת הקירבה אליו, אבל יושב הוא לפני ולפנים ומחכה: הייתכן? הייתכן שאין לאף אחד בעם הזה תשוקה כל-כך בוערת וכיסופים כה עזים לאלוקים, שחרף כל שלטי האזהרה והסכנה הכרוכה בדבר ירצה קירבת ה' מעל ומעבר לכל דבר? האין אני שווה את זה? שקירבתי תהיה שווה יותר מהחיים עצמם?

לנדב ואביהוא זה ברור. הרי המושג "גיבור" משמעותו היא מי שמוכן להיכנס לסכנה, מי שאיננו מעריך את החיים כערך עליון, שיודע שיש יקר מהחיים עצמם. עבור אחד כזה החיים הבנאליים, אף אם הם חיי שמירת מצוות האל, אינם מספקים, וסכנה ומוות אינם קשים כמו ריחוק מה'. נדב ואביהוא מכבדים ומקדשים את ה' דווקא בכיסופיהם למה שמעבר למגבלות הציווי האלוק
י.