​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

במדבר
 

פרשת במדבר מטווה את עקרונות הסדר של המחנה ישראל שבמדבר. הצעד הראשון הוא המפקד:

שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם, במספר שמות... ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדותם למשפחותם לבית אבותם, במספר שמות... בני שמעון תולדותם למשפחותם לבית אבותם, פקודיו במספר שמות...

במצב המפורק של הליכה במדבר, מהווה המפקד איסוף כינוס והחזקה של בני הקהילה. ראשית – הקריאה בשם המוציאה מאנונימיות. שנית – החיבור לתולדות. שלישית – למשפחה, ורביעית – המספר כשהוא לעצמו, ההופך את היחידים לקבוצה. כל אלה רוקמים את הזהות. חכמים הוסיפו על כך במדרש:
משל לאדם שהיו לו פרגמטוטין [תיבות] של אבנים של זכוכית, והיה מוציאן לשוק, ולא היה מבחין במניינן, ולא היה מוציאן במניין, ונכנס להניחן ולא היה מניחן במניין, שלא היה משגיח עליהם, לפי שהיו של זכוכית. והיתה לו פרגמטיא אחת של מרגליות נאות, והיה נוטלה ומוציאה במניין ומניחה במניין.

מעבר למניין, סדר חניית השבטים:

איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, מנגד סביב לאוהל מועד יחנו.  

הארגון בחלל מורכב ממרכז – אוהל מועד, מרחק – מנגד וצורה – סביב. על אלה נוספים הדגלים והאותות, היוצרים זהות שבטים בתוך הזהות הלאומית הכללית. אף כאן מוסיפים חכמים תובנות בתיאורם הגדוש:

וסימנים היו לכל נשיא ונשיא: מטפחת וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרון. כל שבט ושבט נשיא שלו - צבע ומפה שלו דומה לצבע אבנו בחושן ואפוד: ראובן - אבנו אדום, ומפה שלו צבועה אדום, ומצויר עליו דודאים. שמעון - פטדה, ומפה שלו צבועה ירוק, ומצויר עליו שכם. לוי – ברקת, ומפה שלו צבועה שליש לבן שליש שחור ושליש אדום, ומצויר עליו אורים ותומים.

לכל שבט צבע זהות משלו, וציור המזכיר אירוע משמעותי בהיסטוריה שלו. ראובן – הדודאים שמצא והביא לאמו. שמעון – המלחמה בשכם. לוי – האורים והתומים של הכהן הגדול בן שבטם.  כך נרקמת הזהות הייחודית בזהות הכללית.

בליבת המחנה שוכן המשכן, וסביבו הכוהנים השומרים ויוצרים תודעה של מרכז חי ומקרין:

והלוויים יחנו סביב למשכן העדות, ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל, ושמרו הלוויים את משמרת משכן העדות... וכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי הקודש בנסוע המחנה, ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקודש ומתו... ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו... 

המתבונן בסדר המופתי ויוצר הזהות של המחנה, צריך לזכור כי יש שדה של אי – סדר המאזן אותו ומשלים לתמונה השלימה. המחנה הזה עומד הכן לקראת המסע, ובעת המסע יש לפרק אותו:

זאת עבודת בני קהת באוהל מועד קודש הקודשים: ובא אהרון ובניו בנסוע המחנה, והורידו את פרוכת המסך, וכיסו בה את ארון העדות... ועל שולחן הפנים יפרשו בגד תכלת...ולקחו בגד תכלת וכיסו את מנורת המאור... 

לא רק המחנה והמשכן מפורקים, למעשה גם עושי המלאכה עוברים 'פירוק' ו'הרכבה':

קח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל... והיו לי הלויים...

ללא סדר יש התפרקות זהות, עם סדר נוקשה – התקבעות. חוכמת המשכן היא למצוא איזון בין פירוק להרכבה, וכחכמת המשכן כך חכמת האדם היוצר את עצמו.