​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

הארה אודות לימוד תורה
 

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלהֵינוּ יְהוָה אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאדֶךָ.וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם-עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטטָפת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים, פרק ו, פס' ד-ט)


בקשה, דרישה, קיצונית. אהבו אותי בכל לבבכם, נפשכם, מאודכם. חשבו עלי כל הזמן, ספרו לילדים שלכם עלי, שננו ואימרו להם כמה שאתם אוהבים אותי, איך אתם אוהבים אותי. דברו איתם עלי בבית ובדרך ובטיולים, כאשר אתם משכיבים אותם לישון וכאשר אתם מקימים אותם. וקשרתם – שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה.

הפרשנות התלמודית אינה רחוקה ממהות זו. "ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך" (קידושין ל). ואכן, התלמוד לומד מפרשת שמע, את מצוות לימוד תורה, ללמוד וללמד. ביטוי בפועל לאהבה המצווה בפרק. אנשים האוהבים זא"ז אינם חדלים מלשתף את יקיריהם בתיאורים ארוכים ומפורטים אודות מושא אהבתם. מה היא חושבת ומה הוא אוהב, מה היא עשתה ומה הוא מרגיש. כאלה הם דברי תורה עבור האוהבים - פרטים ופרטי פרטים המרתקים את המשוחחים בדבר העדפותיו של אלוהיהם, בין בנוגע לשבתות וחגים, אונאה או יחס לזר, דיני ממונות ואיך בדיוק ראוי להגיש קרבנותיו, עלילותיו בעבר, חלומותיו נבואותיו וציפיותיו. על-ידי 'ושננתם' מגלה ומספר האוהב ללא הרף אודות האלהים בו הוא חושק.

אולי לא בכדי כתוב "ושננתם לבניך" דווקא. קשה כל-כך לספר אפילו לקרובים לנו על הדבר האינטימי ביותר עבורנו, האלהים שלנו. וקשה ביותר לספר לילדינו – הרואים אותנו גם בקטנוניות ובנלעגות שלנו, שלמרות כל מה שהם רואים ויודעים אודותינו, בכל זאת: אני אוהב. אך את זה האלהים מבקש, לא שינון ודקלום אלא אמירה אמיתית אישית לוהבת. קשה, כי המון מעשינו מכחישים יום יום את אהבתנו. אפילו לילדינו קשה לספר על תשוקתנו. אבל את זה מבקש האלוהים – ספרו להם כמה אתם אוהבים אותי, ספרו להם. היש נושא ראוי יותר לשיחה עם ילדינו מאשר: אהבה?

בפרשתנו יש את רוב היסודות המהותיים ביותר: עשרת הדיברות, פרשת שמע, סיפור אהבת האל לעם שבחר, ייחוד האל, אהבתו ודבקות בו. בעיני פתיחת הפרשה הכרחית להמשך הגדוש כל כך:

וָאֶתְחַנַּן אֶל-יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמר. לא היה דבר שכמה משה אליו יותר מאשר להכנס לארץ עליה חלם ואליה נסע ארבעים שנה. "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלא שָׁמַע אֵלָי, וַיּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב-לָךְ אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (שם, פס' כ"ו).לפי המדרש משה התפלל מעל חמש מאות תפילות למען היכנס לארץ – ונענה בשלילה. דווקא משה, שכעת פגש את האטימות האלהית ברוב ניכורו, אמין לי כשהוא מדבר על אהבה, אהבה שמסוגלת לאהוב גם את האל המייסר, המענה ולא נענה. אני מאמין שאהבתו לא פחתה. אהבה שאינה תלויה בדבר.

על כן הוא ממשיך וממשיך בפרשה לספר אודות מעשי ה' ונפלאותיו ואהבתו. ומצווה-מצפה מעמו לא פחות. צפיה לא קטנה, שאנשים מבוגרים אף זקנים ימשיכו לחוש אהבה כזו של נער שזה עתה התאהב ואוהב בכל לבו נפשו ומאודו, מתלהב ואינו נלאה מלספר על אהבתו.

בפרשתנו (פרק ד', פס' לה',לט') מופיעים פעמיים הפסוקים המבטאים את התכלית הדתית האולטימטיבית: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הויה הוּא הָאֱלהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". ואחריו: אך פסוקים אלו מוקפים בפסוקים רווים בסיפורי אהבת ה' לעמו. אין אלו אמורים להיות קביעות פילוסופיות או תיאולוגיות גרידא, וגם לא רק גרסה עברית למודעות גבוהה ונעלה אודות האשליה שבחומר, אחדות הכל והאין-סופיות האלהית הממלאת כל. אין אלו רק ביטויי קביעות אונטולוגיות או מיסטיות הנתונים להוכחה סתירה או ויכוח. על כן, הפסוק השגור ביותר בפינו – שמע ישראל הויה אלהינו הויה אחד – מבטאת את הפרשנות האישית לפסוקים הקודמים. וכמו שאין האוהבים מתעייפים מלומר שוב ושוב "אני אוהב אותך", כך אנחנו אומרים: ה' אלהינו ה'
אחד – אין לי בעולמי אלא: אתה.

ערכיה לשונית- בית-המדרש קולות