​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

אהיה אשר אהיה
 

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג-י"ג)
שאלת משה תמוהה - הרי האלהים אליו מדבר כבר אמר לו בתחילת הדיאלוג בסנה "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב"  - מה מבקש כאן משה לדעת?

בדיאלוג זה, הראשון של משה עם האלהים, ומהשניים המשמעותיים ביותר בתורה, משה "נתוודע על עסקיו", לומד מי האל השולחו, מה מהותו - שלו ושל האל. אלוהים אף מגלה ומתגלה לו יותר מיכולתו  - לא לחינם "ויסתר משה את פניו" (שמות ב-ו') פרק זה הוא מהפרקים עמוסי המשמעות התיאולוגית שבתורה.

תשובת ה' למשה לא פחות תמוהה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (שמות, ג-י"ד)-  בפסוק אחד מופיע פעמיים - "ויאמר" "ויאמר", כאילו האל שינה דעתו, ולבסוף מסתפק בשם ראשון, " אֶהְיֶה " בלבד. רש"י מפרש: " 'אהיה' - עמם בצרה זאת, 'אשר אהיה' - עמם בשעבוד מלכויות. אמר (משה) לפניו : ריבונו של עולם מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה זו. אמר לו: יפה אמרת, כה תאמר לבני ישראל 'אהיה' שלחני אליכם." (במדרש כאן מובאים הדברים ביתר חריפות: "...אהיה שלחני אליכם - לך אני מודיע, להם איני מודיע. רבי יצחק בשם רבי עמי אמר: בטיט ולבנים הן עומדים, ולטיט ולבנים הן הולכים")

רש"י מבאר כאן שקיצור השם המלא של האל נובע מהערת משה שזה "גדול עליהם", שזו אמת עזה מדי מכדי שהסובלים, העבדים המשועבדים, ישמעו אותה. הם רוצים תקווה, ומשה מבקש לא לומר להם את האמת הפשוטה שהאלהים אומר לו, שמציאותו של האל לא מבטיחה כלל וכלל שיהיה יותר טוב. ששמו זה: אעשה מה שאעשה, אהיה מה שאהיה, אינני מבטיח דבר. ייתכן שיצאו עתה מהטיט והלבנים, אך עוד נכונו להם עוד טיט ולבנים. הקושי והסבל תמיד יתקיימו, ומציאות ואמונה באל רק מהווים ידיעה, אמונה, שהאל נמצא עם האדם גם בזה. יתרה מזו, אלוהים לא הבטיח שום טוב: אהיה אשר אהיה – אינני מבטיח דבר. משה אולי יוצר מהציווי האלוהי תשתית של דת, משאיר רק כשליש מהשם המקורי של אלוהים, בכדי שבכל זאת יוכל לספק נחמה לסובלים, יש למה לקוות. האמת האלוהית הראשונית – אין מה לצפות מהאל, רק להימצאותו ביחד עם הסובל, בשעבודו. אמונה אמיתית לא מייחלת לכלום, לא מצפה לשום שינוי.

דוסטויבסקי היטיב לתאר דילמה זו בפרק המפורסם בספרו, 'האחים קרמזוב', שם ישו חוזר עלי אדמות לסביליה של האינקויזיציה, והאינקויזיטור הגדול נחוש בדעתו להוציאו להורג, באשר ישו עלול לקלקל כל אשר הכנסייה היטיבה לעוות במסר המקורי שלו. "אתה רצית ליצור דת טהורה עבור המעטים המסוגלים לזה, אך מה יעשו הרבבות שאינם יכולים לחיות עם אמת כזו? האלפים הזקוקים לתקווה, נחמה, ניסים?" -
גם משה בפרשתנו שב מצרימה ובידו צרור מופתים שיוכיחו את אמיתת דבריו, שבעצם - אינם כל-כך אמיתיים. ההמשך ידוע – דת כתחליף לאמת. לא הייתי רוצה להמעיט בדילמה זו: חסד ואמת תמיד היו צמד מפוקפק.

עד כאן השאלות גובלות בתיאוריה, אך בקריאה נוספת נעשים נואשים יותר. כזכור דברי האלוהים באו כמענה לשאלת משה - "ואמרו לי מה שמו",  ר' יעקב ליינר בספרו בית יעקב מסביר ששאלה זו איננה פורמאלית. השם של מישהו הינה הדרך בה אנו דורשים תשומת לבו, מבקשים פניו. אני קורא למישהו – והוא מפנה פניו אלי. אומר משה: כאשר אבוא אל בני ישראל לבשר שסוף סוף אתה בא לגאלם הם ישאלוני: ואיפה היה האלוהים אתמול כשמילאו המצרים את מכסת הלבנים בילדי, איפה היה האלוהים כששלשום זרקו את בני ליאור??? באיזה פנים ואיך יוכלו לפנות אליך, ומה תענה לשאלתם "איפה היית עד עכשיו?"
אולי לאלוהים לא תיתכן תשובה אחרת מאשר "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה"