​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

פרשת כי תשא
 

"ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים על בני בנים על שילשים ועל רבעים"
(שמות לד')

פסוקים אלו, המצוטטים ביותר בתפילות (מלבד פרשיות קריאת שמע), מופיעים בפסגת הדו-שיח בין משה לאלוהים בפרשה, וכפסגת המפגש הנשגב ביותר בתורה בין משה לאלוהים. בפסוקים אלה שניהם מגלים שה' הוא גם "רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד" אך גם "נקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים על בני בנים על שילשים ועל רבעים" . אין דומה לו יתברך גם לרוע. כל הצדדים האלו נמצאים ברחם-רחמים האלוהיים, בחופש האלוהי להיות עצמו. נוראות ונפלאות היחסים, האיום והתקווה, נמצאים במפגש. משה בקש את זה, בקש לדעת מיהו האל הזה שמסוגל בעת פגיעות נוראה מהעם שעשה העגל – אותו עם עליהם אמר "בני בכורי" ו"סגולה" – לומר "הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם", לרצות "להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה" (שם לב').
איך יתכן? אלוהים לא מתנצל: כזה אני, מורכב. על כן אלו הן "מידות הרחמים" והאמת, הנאמרות בתפילות יום יום: שנדע מיהו האל אליו אנחנו מתפללים.
זו גם המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נותן למשה המתעקש "הודיעני נא דרכיך" (שם לג') וכפירוש התלמוד "ביקש משה לדעת מפני מה יש צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו" (גמ' ברכות ז')
משה שהתבקש להנחות את העם מבקש לדעת את המודל שעליו לבנות את דרך הנהגתו שלו, התכונות הנדרשות לו כמנהיג.
אלוהים רומז לו והוא נרמז.
משה, בצורה מפותלת למדי, מבקש "הנה אתה אומר אלי העל את העם הזה... ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך" (שם). בקשת משה המרכזית - למצוא חן בעיני האל שבחר בו מכל אדם, ודרך זה לזכות לדעת דרכי האל. נוגע כל כך, אנושי כל כך, לרצות להבין מדוע דווקא הוא מצא חן ונבחר, מה האל ראה בו, ולרצות למצוא חן יותר, על ידי ידיעת האל.
בצורה עדינה וחדה, משתמש במילותיו של משה, מעמיד ה' את משה על טעותו התהומית. הוא עונה: "גם את הדבר אשר דיברת אעשה, כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" (שם). הוא משתמש במילותיו של משה, אך בהיפוך סדר. לא הידיעה היא הגורמת למציאת החן. אלא, להפך, החן - ראשוני. ללא שום סיבות. "מצאת חן בעיני". אני האל- אינני נתון במערכת סיבה ותוצאה. אינני נפעל, וכמו שלא שייך שתהיה לי סיבה שקודמת לי ושמניעה אותי, כך ברור שאין שום דרך בעולם שתוכל להשפיע עלי, לגרום לי לאהוב אותך יותר.
בהארה זו מעניק ה' למשה את המתנה הגדולה ביותר, את חירותו האולטימטיבית, חופש מלמצוא חן אף בעיני האל, אף בעיני האהוב. כל שכן בעיני העם אותם ינהיג. כל עוד ינסה משה 'להבין', 'לדעת' את דרכי האל ואיך אפשר 'להפעיל' אותו ולהשפיע עליו - בין במעשים בין בתפילות - מועד הוא לכישלון. הוא יעוות ויעקם את עצמו בכדי להיות מה שסבור הוא שהאל יאהב בו.
"גם את הדבר אשר דיברת אעשה" עונה ה', אך רק "כי מצאת חן בעיני".
משה קולט ומבין שאם-כן אין שום "עיתוי נכון" לבקש את הבקשה האולטימטיבית. החן והסליחה האלוהית בלתי תלויים בדבר, ואם כן, הגם שרק עתה "נחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו" (שם), יכול הוא לבקש "הראני נא כבודך" – את עצמותך. לבקש הכל.
'ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם"(שם), ובגמרא בא הפירוש "וחנותי את אשר אחון - אף על פי שאינו הגון. וריחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו הגון" (ברכות ז').
הגמרא (שם) מבארת עוד שהדברים כאן הם הד מפורש לדבריו במפגש הראשון בינו לבין משה, שגם שם הודיעו ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמות ג'), שאין הוא מבטיח שיהיה טוב יותר בעתיד. כך גם כאן אלוהים מפרש למשה ששמירת מצוות, מעשים טובים - אין בהם בכדי להשפיע עליו בכלל. בסופו של דבר הוא, האל, יעשה את אשר ירצה, יחון את מי שאינו הגון בכלל וירחם על מי שאינו הגון. כפי אנו רואים במציאות. בזה תקוותנו- שהרי מתוך זה הוא סולח לישראל על חטא עגל הזהב שחטאו, כי אחרי הפגיעה והבגידה באה הידיעה - או שאין כלום, או שעדיין יש: הכל. בזה גם חוסר האונים המוחלט שלנו, כי אין שום דרך להשפיע על אלוהים.
ובזה חירותנו- חרות משה כמנהיג לפעול בלי לנסות לרצות אפילו את האל, וחירות האדם שמפנים דו שיח זה של משה ואלוהים, ומפסיק לרצות למצוא חן.
חירות זו מאפשרת למשה כעבור כמה פסוקים, ברגע של איחוד, "לקרוא בשם ה' " – לראות אותו ית' כפי שהוא: "רחום, חנון, ארך אפים ורב חסד ואמת", וגם "פוקד עון אבות על בנים" – לא לרצות שינוי באלוהים, להעניק לאל חירות.

באדיבות בית-המדרש קולות