​יהושע אנגלמן

אנו מחפשים תורמים/ספונסרים לשם הוצאת ספר שיהושע שוקד על כתיבתו בימים אלו. אם את/ה מעוניין לתרום, אנא צור קשר באימייל:        sy.engelman@gmail.com


We are looking for Donors / sponsors for the new book Yehoshua is writing this days.    if you are interested, please contact us at:     Sy.engelman@gmail.com



חייג עכשיו: 052-6844655
כתובת: שח"ל 55 דירה 1 ירושלים, דוא"ל: sy.engelman@gmail.com  טלפון': 0526-844655

עבודת הקורבנות
 

ספר ויקרא: פרק א, פסוק א' - פרק ה', פסוק כ"ו

ספר ויקרא, הנקרא תורת כהנים, מפרט, בין השאר, את רוב המצוות הריטואליות שבתורה. בראשו פרקים נרחבים אודות קרבנות. מפרשים רבים תמהו אודות מצוות אלו - לשם מה זקוק אלוקים לקורבנות שלנו?

כבר בדברי נביאים מצאנו עוררין על מעשי הקרבנות ופולחן המקדש שהיו כל כך מרכזיים בתודעת העם. שמואל הנביא אומר: "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'" (שמואל ט"ו, כ"ב) וכן גם בתחילת ספר ישעיהו: "למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' שבעתי עולות אילים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי." (פרק א', י"א) . ירמיהו מרחיק לכת  באומרו: "כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי העולה וזבח. כי אם את בדבר הזה ציויתי אותם לאמור שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם"( ירמיהו ז' כ"ב- כ"ג).

ועם זאת עדין נמשכה עבודת הקורבנות גם בימי בית שני.

הרמב"ם סבר שבמצוות הקורבנות היו, כמו מצוות רבות, הנחה לטבע האנושי ולתודעה המושרשת בעם: אילו היה משה אומר לעם שאין לאלוקים חפץ בקרבנות - לא היו בכלל מאמינים באמיתות תורת משה: הייתכן שלא יחפוץ האל בקורבנות? איזה אל אינו חפץ בכגון זה? על כן היה צורך לעשות תהליך גמילה איטי ומצוות אלו הם  הנחה לטבע האדם (טבע , שיש ספק אם השתנה באלפי השנים שעברו מאז).

הרמב"ן חולק עליו נמרצות ובתמכו את יתדותיו בעומק הקבלי, מבאר שלכל דברים אלו שורשים מיסטיים עמוקים וענפים.

ציטוט מדברי הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג'  יאיר פן מסוים. לאחר שמבאר בפרקים שלפני כן (ל"ב ועוד) שתכלית כל המצוות ואלו בכללם ש"נקבע בדעתינו ההשקפות האמיתיות" כותב הרמב"ם: "... וכדי למחות עקבות ההשקפות הבלתי נכונות הללו נצטווינו להקריב אלו שלושת המינים דווקא מן המקנה , מן הבקר ומן הצאן ( שעמים אחרים אסרו את שחיטתם בכלל) כדי שיהיה המעשה אשר חשבוהו שיא המרי – בו מתקרבים לפני ה'. ובאותה מעלה מתכפרים החטאים וכך מרפאים את ההשקפות , הדעות שהם מחלות הנפש האנושית", (חלק ג פרק מ"ו).

מטרת הפולחן לפיכך היתה שהציוויים מאתגרים ומתנגדים לדעות הרווחות בעם בזמנים ההם.
"ההקרבה" שבקרבן – הינה שחיטת והקרבת המוסכמות והדעות המקובלות, על הכלל ועל הפרט, בחינת "עקירת הרים וטחינתם זה בזה." כשאנו עושים מעשים שאינם רציונליים והגיוניים לנו- בכך אנו מקריבים ומתקרבים אל ה'.

נדמה שאת זה רוצה הרמב"ם להדגיש בדבריו בסוף הלכות עבודה (במשנה תורה) בדברי סיכום אודות חוקים אלו: "ולא ידמה שהן פחותים מן המשפטים שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה ...ודוד המלך כל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דבקה בתורה... וכל הקורבנות כולן מכלל החוקים הן, ואמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד."

קיום העולם – אולי בדומה לגישתו המיסטית של הרמב"ן- נמצאת בחיזוק הפן הסמוי לנו.

אולי, על פי זה ברור יותר אם כן, המנהג הקדום בו התחילו לימוד מקרא לילדים דווקא בספר ויקרא. אל לנו להצר צעדיהם בראשית דרכם בחיזוק ריבוני של הצד "הרציונאלי" בהם. אדרבה משמעות מצוות פולחניות רבות נמצאת דווקא באי הרציונאליות שבהם, בחוסר משמעות שבהם, וכמו שהנביא ישעיהו אומר (פרק נ"ה , ה'): "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה".

​באדיבות בית-המדרש קולות